המדור שלי

הסְלֶשֶרים

הסְלֶשֶרים

פוֹקוּסינג כל פעם כשאני מסיימת ללמוד על עוד גישה טיפולית או רוחנית – נדמה לי שאני יודעת הכול. איזה כיף.

אֶרֶץ הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַבִּלְתִּי מֻגְבָּלוֹת

אֶרֶץ הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַבִּלְתִּי מֻגְבָּלוֹת

החודש היה מורכב מעריכה וניקוד של ספר ילדים (פלוס הנחיות למאיירת), עריכת מאמר על תרבות הפנאי של ילדים ביישוב היהודי

אֲדָמָה אַדְמָתִי

אֲדָמָה אַדְמָתִי

בַּחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן רָעֲדָה הָאֲדָמָה תַּחְתַּי פַּעַם, וְאָז עוֹד פַּעַם. את הרעידה הראשונה זימנתי לחיי. עזיבת הבית, ההתמקמות במקום החדש, ובהמשך

לְשֵׁם שִׁנּוּי

לְשֵׁם שִׁנּוּי

צְלִיל מֵיתָר זה נשמע חורק. חבל מסתובב על גלגלת חלודה. צליל שלא שמעתי שנים. הוא התגנב לאוזניי, ובשנייה הציף בי

דִּבְקוּ בָּרָצוֹן וְלֹא בַּתּוֹצָאָה

דִּבְקוּ בָּרָצוֹן וְלֹא בַּתּוֹצָאָה

לא יהיה זה מוגזם לומר שאת רוב הזמן הפנוי שלי אני מקדישה ללמידה על הנפש, על התודעה ועל תהליכי שינוי

כָּל מָה שֶׁלֹּא רָצִית לָדַעַת

כָּל מָה שֶׁלֹּא רָצִית לָדַעַת

זה התחיל מסימנים קטנים שקל לא לשים לב אליהם. פחות חשק לפגוש אנשים. פחות חשק לצחוק, לדבר, לשמוע. האטה כללית

הֲיֵשׁ צוֹהֶלֶת וּשְׂמֵחָה, כָּמוֹנִי מַסֵּכָה [חה, חה…]

הֲיֵשׁ צוֹהֶלֶת וּשְׂמֵחָה, כָּמוֹנִי מַסֵּכָה [חה, חה…]

נולדתי רביעית אחרי שני בנים ובת שכל אחד מהם מילא תפקיד ברור: הבכור אחראי-רגיש-תלמיד מצטיין, השני "ילד רע"-מרדן-פורק עול, השלישית

קוּם הִתְנַעֵרָה

קוּם הִתְנַעֵרָה

אני בת מעמד הפועלים. חולצה כחולה. והיא עולָה? לא בטוח. ההורים שלי עבדו קשה, ובדומה לבני דורם האמינו שזו ה-דרך

זֶה הַסִּפּוּר שֶׁלך?

זֶה הַסִּפּוּר שֶׁלך?

מתלהבת וקצת איטית, אינטואיטיבית, יצירתית, לפעמים הססנית, מאוד ספונטנית, תיאטרון  פחות, דוקו הכי, מחוברת לגוף ולריצה, אוהבת קיץ כשחורף וחורף

הַלֵּב נִשְׁאַר מֵאָחוֹר

הַלֵּב נִשְׁאַר מֵאָחוֹר

יש זמנים שהיסוד הקבוע בחיינו מובל מכוח ההֶתמֵד (האינרציה) ונדחף קדימה על ידי מנוע המחויבויות הדופקות מִדֵי יום על שולחננו