המדור שלי

צריך לעבור הלאה | צריך להתגבר | הגיע הזמן שתעבירי דף | אתה חזק | אתה יכול | יש לנו

הצצה למסע דוקומנטרי מרתק מחדר העבודה שלי העבודה לוקחת אותי לטיולים בעולמות. לפעמים אני היסטוריונית-גיאוגרפית, לפעמים חוקרת שואה וזיכרון, לפעמים

כְּשֶׁהַגְּשָׁמִים הוֹלְכִים וּפוֹחֲתִים וְהַיָּמִים מִתְבַּהֲרִים וּמְאִירִים, נִגְלֵית לָהּ גִּנָּתִי הַפִּרְאִית בִּשְׁלַל צְבָעֶיהָ הַקְּסוּמִים. רִסּוּס מֵעוֹלָם לֹא יָדְעָה וְיַד גַּנָּן לֹא

לאחרונה מצאתי את עצמי עושה תחקיר קטן בנושא סמכות לצורך כתיבת תוכן שיווקי. זה הרגיש כמו משימת פיצוח כי לכאורה

אֲנִי בֻּבָּה וּשְׁמִי יְמִימָה-מָה פְּרוּעָה אֲנִי שָׁנָה תְּמִימָה-מָה כֻּלָּם אוֹמְרִים לִי כִּי אֲנִי יָפָה, רַק רַגְלַי הֵן עֲקֻמּוֹת נוֹרָא. כשהייתי

סוף השבוע בפתח. שוב קניות. עומדת בתור לקַצָּב. האדם שלפניי, בן שבעים בערך, מבקש מהקצב "גַבּוֹת עוף".  שמעתי טוב? הקצב

לאחרונה התנסיתי על בשרי ב"הזדמנות" יקרה מפז שמתגשמת בכתיבת סיפורי חיים: לצלול לחוויה מאתגרת מן העבר, ואז לסדר, לארגן ולעבד

לצד שביל הכניסה לביתנו, במרכז החצר הקדמית, התנשא עץ תות עצום מידות ורחב צמרת. ראשו בשמים ושורשיו באדמה. מלאך שומר.

לקפל ולגהץ את השנה שמסתיימת כדי להכניס אותה מסודרת לארון? הכי לא אני. אבל השנה אפסס… גם ה Cov-, גם הגיל

3 דרכים לרַצות את צ'קרת הכתיבה אימא של נדב היא ציירת. בעיקר על בדים גדולים. שאלתי אותה פעם מה מרגישים