הבה נרימה

בסוף אפריל 2020 הסגר הראשון עמד להסתיים, ומצאתי את עצמי קצת בדאון. סִחרר אותי לגמרי הנגיף הזה. חצי ממני רצה שייעלם והחצי השני נאחז ולא רצה שנאבד את מה שאִפשר.

הסגר היה עבורי חוויה יוצאת דופן ומסקרנת. התרגשתי מהקצב האיטי, מהתחושה של עצירת החיים הזמנית. רצנו ביער וטיילנו המון ביישוב שפרח בכל הגוונים. זה היה אחד האביבים הכי קסומים בשנים האחרונות. שמחתי שאנחנו נעצרים אחד ליד השני בשבילי היישוב (בדרך כלל נורא ממהרים ואין זמן), מסתכלים בעיניים, מדברים ומשתפים בפתיחות נעימה שכזאת. ממני אליך, ממך אליי.

והנה אני מוצאת את עצמי מבוהלת מהחזרה לשגרה. קולטת שמה שאתמול נראה "סוף העולם" בעוד יומיים יהיה פאסה, ומרגישה שהדרך שלי להתמודד עם השגעת הזאת היא לעשות עוד עצירה ולהבין מה קרה כאן ומה עבר עלינו.

הרגשתי כמו אשת לוט. זה בסדר לעצור עוד רגע ולהסתכל אחורה? יהיה מי שירים את הכפפה ויסכים לשתף איתי פעולה?

בתוך המהומה שבפנים ובחוץ עלה הרעיון להזמין את חברי קהילת רקפת לשתף בחוויותיהם מהסגר וליצור אלבום קהילתי ממה שייאסף. מה יותר טוב מלטפל בעצמי דרך התיעוד הזה ולהעניק את התוצאה במתנה לחברים? Win-win situation.

חברה טובה נרתמה לעניין ופרסמנו בקבוצת הווטסאפ של היישוב הודעה שהזמינה את החברים לשתף, לשתף, לשתף: ברגעים שמחים, עצובים, מצחיקים, תודות, גילויים מהתקופה ועוד.

בשבועיים הבאים זרמו אלינו שיתופים מכל מיני סוגים, וחשבנו שתוך חודש נערוך הכול ונשלח. בפועל העבודה על האלבום נמשכה כמה חודשים. פתאום היה קשה להתפנות לזה. לא ידענו איזו פלטפורמה תתאים להנגיש אלבום דיגיטלי שאפשר לקרוא ממנו בנוח בלי שהעיניים ישתגעו. אתגר. היו רגעים שחשבנו שעד שנסיים אף אחד כבר לא יזכור מה היה כאן, סטייל "תנו לחזור לחיים… עִזבו אותי באימשלכם מהכובד של הקוביד".

אבל, דברים קורים כמו שהם קורים ובזמן שמתאים להם.

עברו חמישה חודשים, העקומה נסקה ושוב סגר. אלבום הקורונה שיצא מרהיב ומרחיב לב והכי תוצרת מקומית כ"מתנה לחגי תשרי" שימש גם כחומר קריאה לזמן ששוב התפנה מאוד, ורבים נהנו לקרוא בו.

הרגשתי שעבורי האלבום נתן משמעות לתקופה הזאת וכך גם לכל מי שהשתתפו בו ככותבים או כקוראים.

המשובים על האלבום היו נהדרים, ועכשיו הגיע תורנו להתמלא בסיפוק ונחת. האמת שיש לנו כבר רעיון לאלבום הבא – אבל ניתֵן רגע לקהילה לנוח… 😊

מי מכם שהרעיון של אלבום קהילתי קוסם לו – נשמח לתת טיפים מקצרי דרך.

שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ.
קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ.
וְהַחַגִּים הָאֲהוּבִים וּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַנִּפְלָאוֹת
עִם אוֹצַר הָרֵיחוֹת, הַפְּרָחִים,
הַפְּרִי, הֶעָלִים וְהָרוּחוֹת,
וְעִם הָעֲרָפֶל וְהַמָּטָר,
הַשֶּׁלֶג הַפִּתְאֹמִי והַטַּל
תְלוּיִים עַל חוּט הַכְּמִיהָה […]

זלדה