תַּעֲשִׂי לִי מָקוֹם

"בַּמַּחֲנֶה"

לפני כמה ימים, באמצע שיחה אקראית עם חברה טובה, נזכרתי שלקראת השירות הצבאי התחלתי להתמיין לעיתון "במחנה". שלחתי משהו שכתבתי, והוזמנתי למיונים בתל אביב. איזה התרגשות. זה נשמע חלום!
ההגעה לעיר הגדולה הלחיצה אותי ובטח גם החשש מכישלון. לא התייעצתי. לא ביקשתי שיבואו איתי. גנזתי את הזימון ולא נסעתי. יש מצב שקריירה עיתונאית מזהירה פוספסה לה ברגע.

יותר משלושים שנה אחרי עשיתי מקום לזיכרון הזה. חשבתי על התמימות, כאבְתי את ההחמצה.

חַיֵּי שָׂרָה

שרה אימי היא זַכְרָנית וסַפְּרָנית-על, לא שוכחת בדל ריח ומראֶה מאף רגע בחייה. כל השנים דחתה בעקביות את בקשותיי שנתעד את קורותיה, מתבצרת במגוון הסברים ובראשם: "יש דברים שעדיף שלא תדעו". ואני, מלכת הדוקו והנוסטלגיה, הרגשתי כמו סנדלרית יחפה. 

והנה הגיע המהפך! לאחרונה חגגה 88 ירחים, והיא מביעה רצון ברור שנתחיל בכתיבת זיכרונותיה. שרה אימנו הגדולה ילדה את יצחק בת תשעים, וזו הקטנה תיכף בת תשעים. פקפקתןם ברבותיי ההיסטוריה חוזרת? בהדהוד העבר ובמעגלים שנסגרים? התכבדו נא ואִכלו את הכובע.

אוֹצַר הַהִזָּכְרוּת

כתיבה ביוגרפית היא לא אקט של סיכום. אפשר לבחור בה הרבה לפני גיל שמונים או תשעים. לא חובה להיות בוגר מסלול צבאי מפואר או ממציאת נוסחה להצערת העור. זוהי זכות ענקית שפתוחה בפני כל מי שחש.ה עומס חוויות פנימי ולעיתים מכביד. תמונת ילדות, ריח של ערב שבת בבית ההורים, אהבה ראשונה – יקרים לא פחות מכל תואר או עיטור שקיבלת.

כְּתִיבַת זִכְרוֹנוֹת הִיא הַזְמָנָה עֲמֻקָּה:

  • להגביה ולהתבונן בדרך שעשית כחוויה מרפאת.
  • להנכיח סיפורים ורגעים קטנים וגדולים בפסיפס החיים.
  • לראות ולהבין קשרים ורגעי חיים מנקודת מבט עכשווית.

התהליך הזה מאפשר להתפייס עם א.נשים ודברים שקרו (או לא), לקשור קצוות פרומים, לסגור מעגלים.

כל פעם מחדש אני מופתעת כמה בקלות מספר שאלות קלילות מציפות הכול. מופתעת עד כמה-קרוב-לעור מחכים רגעים יהלומיים שחלקם לא דוברו עד היום, ואיזה נוכחות ועוצמה הם מקבלים מחוץ למגֵרות הזיכרון.
זוהי דרך מופלאה, יצירתית ואינטימית לתת להם מקום בלב ובנפש.


יָד עַל הַגַּב.

כַּמָּה מַפְתִּיעָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת יָד עַל הַגַּב
כַּמָּה מַפְתִּיעָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת יָד הַמּוּנַחַת עַל הַגַּב בְּרַכּוּת
כַּמָּה מֻפְתָע יָכוֹל לִהְיוֹת גַּב כְּשֶׁמּוּנַחַת עָלָיו יָד בְּרַכּוּת
כַּמָּה מֻפְתָע יָכוֹל לִהְיוֹת הַלֵּב
כְּשֶׁמּוּנָח עַל גַּבּוֹ גַּב
וְעַל גַּבֵּי הַגַּב מוּנַחַת יָד
וְעַל גַּבֵּי הַיָּד מוּנַחַת רַכּוּת
וְעַל גַּבֵּי הָרַכּוּת מוּנָחוֹת מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת מְאֹד.

שכָבות| אֶמה שם-בה איילון

טורים אחרונים

אשמח לשמוע מכם!

נייד:      054-9101465

משרד:  04-9800064

דוא"ל:  galitsg@gmail.com

אפשר גם מכאן

גלילה לראש העמוד