איך נשמע שֶׁקֶט?

שְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְאֻרְגָּן

שְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְעֻדְכָּן

שְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְפֹאָר

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט מֵהַכְּפָר

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט בְּקֻפְסָה מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה.

יונה וולך

 

שנים רבות מתנהלת בי שיחה פנימית על הקֶצֶב וההספקים שלי בחיים ועל הדרך שאני מנהלת את הזמן שלי. בשיחה הזאת מככבים צרכים לכאורה קטנים אבל גדולים שלי כמו לעשות "הפסקות" בין דבר לדבר, לקחת פה ושם זמן לעכל מה עובר עליי, לנהל שיחות עם הסביבה הקרובה שלי, לקרוא, להקשיב לשירים או להרצאות-תוכניות-פודקסטים שמרתקים אותי, לפצח תשבצי היגיון ובקיצור – כל מה שעשוי להיקרא ביטול זמן.

מה עניין ביטול זמן לכאן, תשאלו.

אז כן, כך חונכנו. יש זמן שגרה ויש זמן חופש. בשִגרה עלינו להתפרנס, ללמוד, לחנך, לנקות, לארגן, לקנות, לבשל, לתזז וכל מה שהשורש פע"ל קשור בו. פירות הפעילות שלנו מדידים וברורים כיאה לתרבות המערבית: שכר, הישגים, תעודות, תארים אקדמיים, התקדמות בסולם הדרגות/ ההכנסות ועוד.

הדקות והשעות שאינן מוקדשות לפעולות בעלות תוצאות מדידות נחשבות כזמן שנזרק לפח. באופן רשמי מותר לנו להשתחרר ממטלות בשבתות, חגים וחופשים. זאת במידה שהם אינם מנוצלים לקריסה ולהתפרקות פיזית מעמל השבוע או להתמודדות עם מיגרנת סופשבוע שמנסה לאותת לנו (מִדי שבוע) להרגיע. אני מכירה מקרוב איש יקר וטוב שבצעירותו עבד קשה מאוד, ובכל יום שישי, כמו שעון שוויצרי מדויק, היה נופל למשכב. במשך כל השבת היה חולה (עם חום וכל התסמונות), מנוטרל מכל פעילות ומזמן האיכות עם זוגתו וילדיו שכמעט לא ראו אותו במשך השבוע. ביום ראשון היה קם כארי ומזנק לעוד שבוע של טרֶפֶת. וחוזר חלילה.

למזלי, לקראת גיל חמישים משהו השתנה אצלי. התחלתי לשים לב שבכל פעם שאני מנסה לדחוק בעצמי לעשות משהו שאני לא באמת רוצה לעשות באותו רגע (כי אני עייפה או זקוקה להפוגה), הגוף עוצר אותי. הוא לא משתף פעולה ולא בא איתי, כמו אומר "אני מחליט!".

אני: בוא, חוזרים למחשב לעוד שעה-שעתיים. לא התקדמנו מספיק עם ה…

הוא: מה… אני מנמנם… לא שמעתי מה אמרת.

אני (בטון יותר חזק ותקיף): הולכים למחשב. בוא עכשיו!

הוא (בקול יותר ישנוני): מממ… אין לי כוח. חייב לנוח קצת.

בהתחלה זה קצת הבהיל אותי. לא הכרתי את עצמי כמישהי שמפסיקה לעבוד לפני התשה טוטלית. אז נלחמתי. המצאתי טריקים, פיתיתי והִנדסתי, אבל תוך כמה חודשים שמתי לב שהקרב אבוד. הוא ניצח.

לאט לאט התחלתי לגלות חלקי זמן גנובים-קסומים שחדשים לי לגמרי, ואני נותנת לעצמי יותר ויותר רשות לקחת הפוגות. אלה רגעים יקרי ערך שבהם אני מרגישה אמיצה, כמעט חותרת תחת אושיות החברה והחינוך שעליו גודלתי, עד כדי כך זה לא מובן מאליו. ואז… ציוץ הציפורים, אוושת הרוח בעלים, ריח תבשיל מהשכנים, הפרח החדש בגינה שהנץ ולא ראיתי. ברוכים הבאים. איפה הייתם?

בזמן האיכות שלי עם עצמי, שמטבע הדברים התרחב לא במעט בשנה האחרונה, נחשפתי לשלוש סדרות מרחיבות נפש, שמתאימות לאוהבות ואוהבי השירים העבריים ואולי יותר מכך למי שסיפורי חייהם ויצירתם של הכותבות/ים מרתקים אותם.

שלוש הסדרות פתוחות לצפייה חופשית בערוץ היוטיוב הקדוש. צריך רק להקליד שתיים-שלוש מהמילים הראשונות (שלהלן) וכל הפרקים מופיעים.

שיר לערב חג – סדרה שבה השף והחלקאי הִדיי עפאים מארח במטבחו לקראת חג זמרת או זמר – יש כבר עשרה פרקים, כל אחד קסום מקודמו.

תיעוד יוצרים – סדרת הקאלט של יואב קוטנר האחד והיחיד, שמארח את גדולי היוצרים בתולדות הזמר העברי – יוני רכטר, מתי כספי, דני סנדרסון ורבים אחרים. הגרסה הארוכה של כל פרק נמשכת כשעה, שזורים בה ביצועים מוזיקליים והשיחה מאוד אינטימית וקרובה.

חי בגימל מהיכל התרבותשלומי שבן מארח כל פעם יוצרת או יוצר לשיחה ושירה משותפת. 

קחו את הזמן ותיהנו!

 

Facebook Comments

טורים אחרונים
אשמח לשמוע מכם!

נייד 054-9101465

כתובת מייל galitsg@gmail.com

אפשר גם מכאן

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן