רישום ביבליוגרפי נכון מצריך תשומת לב והקפדה.
בעבודה המוגשת בעברית במוסד אקדמי בישראל, הדרישה היא "לתרגם לעברית" שמות חוקרים שאתם מזכירים מחוץ לסוגריים:
למשל, פֵּרוֹ (Perrault) טוענת ש… ולא Perrault טוענת ש… (שֵם ממוצא צרפתי)
איך עושים את זה נכון?
שואלים ומתייעצים עם יודעי השפה או מחפשים בגוגל, ומאתרים חוקרים ישראלים שכבר "תרגמו" לעברית אותו שם.
אותו כלל נכון גם באזכור חוקרים ישראלים שמחקרם פורסם באנגלית:
גת וגורן (Gat & Goren, 2001) טוענים ש…
אולם, כאשר המקור הלועזי מובא רק בתוך הסוגריים, אין צורך "לעברת":
(Baker, 2016)
ואחרון חביב וחשוב לנושא זה.
לפני ההגשה חשוב לא לשכוח:
כל מקור שמופיע בגוף העבודה חייב להופיע ברשימת המקורות שבסופה.
מצב אחר מייצר תחושה של חפיפניקיות, רישול ועוד מרעין בישין.
איך לוודא זאת?
בעריכה הסופית השאירו די זמן לבדוק שיש התאמה מלאה בין שני האזכורים, ושאין מצב שהחוקר יורם יורמוביץ מוזכר רק בעבודה ולא ברשימה או ההיפך.
בהצלחה 🙂