אנשי האקדמיה שקוראים את עבודתך הם חוקרים מצטיינים, אך אינם מומחים בכתיבה ובעצמם נעזרים לא מעט בשירותי עריכה מקצועית.
כאשר נוחתת בתיבת הדוא"ל שלהם תזה/ הצעת מחקר/ עבודת דוקטורט לשיפוט, הם נאנחים ומבקשים שלושה דברים פשוטים:
1. שהטקסט יהיה קולח ומובן.
2. שלא יהיו שגיאות כתיב אי-אחידות ובַּלבָּלוֹת.
3. שהתוכן יהיה ברמה טובה.
כאשר אחד מהמצבים 1-3 אינו מתקיים, המשמעות היא שבירת ראש והתשה.
זה די קשוח: פסקאות ראשונות מרושלות עלולות לצבוע את התמונה בצבעים קודרים. הפְּניוּת לקלוט את התוכן הטוב שמתחת לשיבושים התאיידה.
אז
- איך ליצור חוויית קריאה רגועה ובטוחה ונטולת מסיחי דעת?
- איך לוודא שיישארו בצד שלך וירצו מכל הלב לתגמל אותך בניקוד גבוה?
הנה לך השלישייה הפותחת.
1
בכל עבודה יש מילה או מושג שחוזרים על עצמם עשרות ולפעמים מאות פעמים.
מה לעשות? לגוֵון!
למשל המילה אומנות: כִּתבו עבודת אומנות, יצירת אומנות, מלאכת היצירה, מעשה היצירה וכן הלאה. כך תבטיחו סקרנות ועֵרנות במשך הקריאה.
2
במשפטים ארוכים קורות תקלות: בהתחלת המשפט מזכירים חוקר מסוים ממין זכר, ואיפשהו באמצע שוכחים ועוברים לפועל בנקבה: טוענת, מוכיחה.
מה לעשות? העדיפו משפטים לא ארוכים.
קחו עוד כמה דקות לקרוא ולוודא שיש התאמה בין ההתחלה לסוף.
3
בית מסודר משרה רוגע ושקט.
העבודה היא הסלון שלך, ומי שמגיע אליו צריך להרגיש נעים ולרצות להישאר עוד.
מה לעשות? סדר וניקיון.
- השתמשו בפונט (גופן) לעברית ובפונט לאנגלית;
- תנו רווח בין הפסקאות שעוזר לעַין ולמחשבה;
- הדגישו והגדילו את הכותרות וכן הלאה.
בזכות כמה הגדרות עיצוב פשוטות תבטיחו קריאה נוחה ולא מעט נקודות חשובות בציון הסופי.
לסיכום, ככל שהקפדת על אחידות, אסתטיקה ושמת לב לפרטים –
הקורא או המנחָה יקראו בנינוחות את עבודתך בלי להיתקל ולהתקיל (אותך).
בואו נעזור להם לתת לך ציון הרבה יותר גבוה בקלות 🙂
