העיניים שלנו רוצות לקרוא בשקט. לזרום עם המילים, להנות, להתמסר.
מה יוצר הפרעות בקריאה?
יותר מדי מקפים – – –
יותר מדי קווים תחתונים
יותר מדי "מרכאות"
יותר מדי פסיקים, קים, קים,
מה עושים? משתדלים ליצור כמה שפחות הפרעות לעין. בהקשר הזה בואו נדבר (רגע) על סוגריים:
האם לתוספת שבסוגריים יש קשר רופף או שולי לתוכן המשפט או שבכלל אפשרי ונכון לוותר עליהם?
דוגמה
זיו הצלם מספר:
באותו שבוע נהגתי לצאת ליער (השעה היחידה שיכולתי לצאת הייתה שש בבוקר) כדי לבדוק את האור הטבעי.
והנה אותו משפט בלי סוגריים:
באותו שבוע השעה היחידה שיכולתי לצאת ליער כדי לבדוק את האור הטבעי הייתה שש בבוקר.
מה הרווח שהשגנו בזכות הפרידה מהסוגריים?
- יש פחות מילים
- יש פחות הפרעות בעיניים
ובעיקר
- עזרנו לקוראות/ים להבין כמה משמעותי בצילום הקשר בין השעה ביום לבין האור הטבעי.
לסיכום:
כמה שפחות סימנים והסחות דעת ויזואליות יבטיחו רמת ריכוז גבוהה של קהל הקוראים, והם יוקירו ויעריכו זאת באמצעות ציון גבוה.
כתיבה אקדמית | עבודות אקדמיות | כתיבת ביבליוגרפיה
