כמה ימים של עבודות שנכנסות ונכנסות ואני עם שמחה ענקית בלב, תחושה שהשמים נפתחים ומלמעלה צונחות עליי סוכריות – כולן מהסוגים האהובים עליי! כתיבה אישית ועבודה אקדמית של אחד על אחד, פרויקטים של תדמית ומיתוג – כל מה שביקשתי וייחלתי מתגשם וקורה.
וזה כיף ענק, מרגישה כמו ילדה קטנה שעומדת באמצע מעגל ואיזו צלחת נסתרת שעליה אני עומדת מסובבת אותי באיטיות ככה שאין סחרחורת, ובכל פעם שמשתנה הזווית עולֶה עוד מישהו על הצלחת שלי… ויש מקום לכולם… ומעט נהיה צפוף ויחד עם זה כיף וצבעוני והומה רחשים וצלילים של עשייה ויצירה מבורכת!
ומדי פעם בין ניתורי העליזים של הציפור המקפצת לה מענף לענף, מתגנב לתמונה גם ההוא ממשפחת השחרורים, נקרא לו סַפקָנוֹבסקי, שגם אליו צריך לגלות סבלנות ואמפתיה: אימאל'ה, האם אצליח לעמוד בכל המשימות והציפיות האלה? וגם ציפור החופש שלי מתרעמת ומוחה, "סליחה… עם כל הכבוד לדדליין ולעומס… מה איתי?
וככה מגיע לו סופ"ש עם כל המקהלה העליזה הזאת. אפשר להוריד הילוך ולהרגיע ומי ייתן לעוד ועוד מכל הטוב הזה!!!